Gil Werta Blog

כן לנישואים חד-מיניים!

הזכות להינשא היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות ביותר, שעל חברה מתוקנת להבטיח לכל תושביה ללא הפלייה¹. ב"הכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם של האו"ם", נקבע בסעיף ט"ז: "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת"². רק חבל שבשנת 1948 מדינות העולם לא השכילו לחולל שוויון עולמי בהגדרתו, גם על רקע של נטייה מינית.

בעולם כבר ברור לכולם, יש היום מגמה של עלייה בהכרה בנישואים חד-מיניים. זאת כבר מזמן לא שאלה לדיון אם כי שאלה של זמן. בעודי כותב שורות אלו יתכן ומדינה נוספת מכירה בזכות של זוגות הומוסקסואליים ולסביות להתחתן. שדר רשת פוקס, ביל או'ריילי, שעמדותיו קשובות תמיד לרחשי הציבור, אמר בחודש שעבר שהטיעונים של תומכי הנישואים החד-מיניים חזקים ומשכנעים, בעוד שלמתנגדים לא נותר אלא לנופף בברית החדשה³. נכון לאפריל 2013, כ-17 מדינות בעולם מתוך 193 מדינות חברות באו"ם (כ-16%), מתירות לזוגות חד-מיניים להינשא, מתוכן כ-14 בהן הנישואים מותרים בכל המדינה ו-3 שבהן הם מותרים רק בחלקים ממנה: ארה"ב, ברזיל ומקסיקו. הולנד היתה המדינה הראשונה להשלים מהלך שכזה בכל המדינה ב-2001, אחריה באו לפי סדר; בלגיה, ספרד, קנדה, דרום אפריקה, נורבגיה, שבדיה, פורטוגל, איסלנד, ארגנטינה, דנמרק, אורוגוואי, ניו זילנד וצרפת⁴. בקרוב נוכל לראות אולי גם את בריטניה, פינלנד ולוקסמבורג, בהן הרחבת מוסד הנישואין בפני זוגות חד-מיניים זוכה לתמיכה מצד רבים בשלטון.

עם זאת חשוב לזכור שיש מדינות שבהן הומוסקסואליות עוד אסורה על פי חוק ורחוקה מלקבל את אותה לגיטימציה, לה היא זוכה מצד מדינות המערב. במספר מדינות נהוגים כיום סוגים שונים של ענישה כלפי הומוסקסואליים. למעשה, נכון לדצמבר 2008, רגע ההקראה של "הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית" (שעדיין לא עברה יש לומר, ושישראל בין השאר חתומה עליה), הומוסקסואליות אינה חוקית בכ-77 ממדינות העולם⁵. החוקים נעים ממאסר, קנס או ענישה גופנית כמקובל באלג'יריה ובקטאר (שתארח את משחקי גביע העולם בכדורסל בשנת 2022, מה שהוביל לעימותים בין ארגוני זכויות אדם לפיפ"א) ועד עונש מוות המקובל היום בכ-6 מדינות בעולם⁶. רובן ככולן מדינות איסלאמיסטיות; ערב הסעודית, תימן, מאוריטניה, צפון ניגיריה, סודאן ואיראן- שיאנית העולם בהוצאה להורג של הומוסקסואליים. מאז המהפכה האיסלאמיסטית ב-1979, הממשלה האיראנית הוציאה להורג מעל 4,000 איש באשמה זו.

חוקים אלו המגדירים יחסים הומוסקסואליים בהסכמה בין בגירים כעבירה, מוכרים משנת 1994, על-ידי ועדת מועצת זכויות האדם של האו"ם, כמפרים של הזכות לפרטיות המובטחת ב"הכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם" (אותה אחת שהזכרתי בתחילת המאמר). יוצאות מכלל זה הן טורקיה, ירדן ומדינות נוספות בעלות רוב מוסלמי בהן יחסי מין בין בני אותו מין אינו אסור בחוק. העיר הבירה של לבנון- ביירות (כן, אותה אחת ש"ריסקנו" בימי מלחמת לבנון השנייה), נחשבת לבירה ההומו-לסבית של העולם הערבי, אם כי החוק בלבנון אוסר על יחסים "לא טבעיים"⁷.

על שביל החלב

ההכרה בזכות של זוגות חד מיניים להינשא היא רק חלק מהמאבק המתמשך של ארגונים ובודדים להשוות את זכויותיהם של הלהט"ב (הומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים ובי-סקסואליים), לאלו של אזרחים הטרוסקסואלים ("סטרייטים”). סוגיות נוספות העומדות על הפרק הן אימוץ, הורות ושירות בצבא. בארה"ב הונהגה מדיניות "Don't ask, Don't teel" שביקשה מחיילים ומקצינים הומוסקסואליים לשמור בסודיות את נטייתם המינית והביאה להדחתם מהצבא כשזו התגלתה⁸. אירועי 11 בספטמבר הביאו איתם צורך בגיוס מוגבר, מה שהביא לירידה במספר המודחים מהצבא האמריקאי בשל נטייתם המינית, עד שלבסוף בוטל החוק המפלה בתמיכתו של ברק אובאמה בדצמבר 2010. לאונרד מטלוביץ' היה חייל שנלחם בווייטנאם וזכה בעיטורים רבים, עד שלבסוף הודח מהצבא ב-1975 אחרי שיצא מהארון בראיון לעיתון. על מצבתו נחקק משפט מפורסם שאמר: "כשהייתי בצבא קיבלתי מדליה על שהרגתי שני גברים, והודחתי משום שאהבתי אחד".

את ראשית המאבק ההומו-לסבי נהוג לראות במהפכה המינית של שנות ה-60 בארה"ב ובמאבקים כמו "מהומות סטונוול" ב-1969 שפרצו על רקע של הומופוביה ואלימות קבועה של המשטרה כלפי הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים ו-"ליל וויט" ב-1979 שפרץ על רקע גזר הדין המקל של שבע שנות מאסר לדן וויט, מרצחו של הארווי מילק.

הארווי מילק היה ההומוסקסואל המוצהר הראשון שכיהן בתפקיד ציבורי בכיר כשכיהן כחבר במועצת עיר בארה"ב (קליפורניה). אם הארווי מילק היה בחיים, הוא היה ודאי שמח לשמוע שמפעל הנצחתו לא תם והמאבק איננו נגמר, שבאוקטובר 2009, קצת פחות משנה מצאת הסרט זוכה האוסקר "מילק" (2008) המגולל את סיפור חייו ומאבקו, ארצות הברית קבעה יום על של שמו המצוין מדי שנה ב-22 במאי ועוד העניקה לו את מדליית החירות הנשיאותית⁹. אפרופו קליפורניה, מושל מדינת קליפורניה היה זה שהטיל וטו ובכך מנע מהחוק שקובע את ה-22 במאי כיום חגו של הארווי מילק, שהובא להצבעה פעמיים, לעבור כבר בפעם הראשונה.

עניין של מודל

נישואים חד-מיניים אינם האפשרות היחידה העומדת כיום בפני זוגות חד-מיניים להסדיר את מעמדם המשפטי. במדינות שונות נהוגים מודלים שונים להכרה משפטית בזוגיות חד-מינית, שונים בשמם, בנוסח שלהם ובדרך שבה הם באים לידי ביטוי. כך למשל ניתן לראות שלעיתים "איחוד אזרחי" יכול להעניק זכויות שאינן נופלות מנישואים חד-מיניים של מדינה מסוימת וכו'. הולנד למשל, שהיתה הראשונה להכיר בזכותם של הומוסקסואלים להינשא, קבעה ב"חוק לפתיחת מוסד הנישואין" משנת 2001 שעל אחד מבני הזוג חובה להיות תושב הולנד, יתר-על כן היא הטילה הגבלות על זוגות חד-מיניים לאימוץ ילדים מחוץ להולנד. הגבלות אלו לא חלו גם על זוגות הטרוסקסואלים, מה שיצר אפליה גם במדינה שהיתה ל"נאורה" ביותר בנושא באירופה של אז.

ובכן, ארבעת ה"מודלים" העיקריים למיסוד משפטי של הקשר בין בני זוג מאותו מין הם: נישואים חד-מיניים (Same-Sex Marriage), "איחוד אזרחי" (יש שאומרים "שותפות רשומה"), "שותפות משפחתית" ו"מגורים משותפים ללא נישואין" (בישראל: "ידועים בציבור")¹⁰.

נישואים חד-מיניים מתחלקים לנישואי דת- המקובלים כיום בניגוד רק בכמה כנסיות פרוטסטנטיות בצפון אמריקה ובאירופה ובקהילות של יהדות רפורמית בארה"ב, בניגוד לבני זוג ממין שונה הרשאים להינשא, כל דת בבית הדין הדתי שלה. ולנישואים אזרחיים- נישואים שהמעמד הפורמאלי ניתן להם על ידי נציג רשות אזרחית ולא על ידי נציג מוסד דתי(זאת בשונה מ"איחוד אזרחי", כאן יש לאנשים נטייה להתבלבל)¹¹. בהקשר הזה חשוב לציין שבני זוג מאותו המין שנישאו בחו"ל בנישואים אזרחיים, בבואם ארצה אינם נחשבים נשואים, שכן הדין הרבני בישראל אינו מכיר בנישואים אלה. עם זאת, הם יירשמו כ"נשואים" במרשם האוכלוסין הישראלי, וכך יירשם גם בתעודת הזהות שלהם¹².

"איחוד אזרחי" היא האלטרנטיבה הקרובה ביותר למוסד הנישואין הפתוח כיום בפני הומוסקסואלים ולסביות וההסדר המשפטי המקיף ביותר להכרה בזוגיות חד-מינית. עם זאת, חוקי האיחוד האזרחי מוגבלים בתחולתם בדרך כלל לאזרחי המדינה כך שזרים מנועים מלהתקשר והם אינם נוגעים בזכויות הורות שונות המוענקות לזוגות נשואים באותן מדינות, ובכלל זה זכויות חזקה אימוץ ילדים והזרעה מלאכותית. רפורמה זו שתחילתה ב-1989 בדנמרק, עשתה את דרכה בשנות ה-80 וה-90 במדינות סקנדינביה (צפון-אירופה). איחוד מסוג זה מונהג עד היום בהיקף רחב יותר מזה של נישואים חד-מיניים, להלן; כ-20 מדינות מאפשרות איחוד אזרחי רק ביבשת אירופה¹³. חלקן יש לומר, כבר אישרו נישואים חד-מיניים, עם זאת אף מדינה לא ביטלה את החוק הישן ומאפשרת לזוגות חד-מיניים לבחור באיזו דרך מבין שני ה"מודלים" להתאחד.

"שותפות משפחתית" כמקובל בארצות הברית ובחלקים מספרד הינה הכרה משפטית במשפחות "מגוונות" דוגמת בני זוג מאותו המין המגדלים ילד השייך ביולוגית רק לאחד מהם או שהוא מאומץ או בני זוג הטרוסקסואלים שלהם ילד מחוץ לנישואין, כמו-כן בני זוג מאותו המין החיים יחד כביכול לצורת הקמת משפחה, שמתאפשרת או מוטלת בכוח עקב צו\החלטה משפטית. היא כוללת ממספר מצומצם של הטבות מטעם מוסדות המדינה וממעבידים פרטיים. הטבות שעיקרן כלכליות כגון זכויות ירושה והזכות להגיש תביעה אזרחית בגין גרימת מוות ברשלנות לבן הזוג. עם זאת, אין החוק מחייב מעסיקים פרטיים לספק ביטוח רפואי לבני הזוג של עובדיהם. חיסרון נוסף של השיטה הוא שבדרך כלל נדרשת הוכחת מגורים משותפת לתקופת זמן מסוימת טרם הרישום והוכחת קיומה של תלות הדדית כלכלית ורגשית. לפיכך כל מקרה נבדק לגופו, יתר על כן די בהודעה חד-צדדית על מנת להביא לפירוק השותפות.

"מגורים משותפים ללא נישואין" הינו מוסד הדומה באופיו למוסד הידועים בציבור בישראל. ההגדרה המשפטית של "ידועים בציבור" בישראל היא: "זוג אשר חי חיי משפחה במשק-בית משותף, אשר אינם נשואים זה לזה, והמופעים בציבור כבעל ואישה". זכויות שונות ניתנות לבני זוג הרשומים בישראל כ"ידועים בציבור". עם זאת, אינם רשאים לפנות להליך של פונדקאות, אינם יכולים בדרך-כלל לפנות להליך של אימוץ (אלא אם המאומץ הוא צאצא ביולוגי של אחד מבני הזוג) ואינם זכאים להטבות מס המוענקות לזוגות נשואים. הונגריה היתה הראשונה להכיר במודל זה ב-1995 כאשר קבע בית המשפט החוקתי כי יש להעניק שוויון זכויות משפטי לזוגות מאותו מין החיים יחד. עם זאת, בדומה ל"שותפות משפחתית" גם כאן כל מקרה נבחן לגופו וההוכחה לתלות כלכלית ורגשית של בני הזוג זה בזה היא תהליך ארוך ומפרך בפני עצמו. החיסרון העיקרי במודל זה, שהופך אותו אף לגרוע מקודמיו הוא שהגדרה זו ניתנת בד"כ באופן רטרואקטיבי, למשל לאחר שבני זוג שחיו יחד בעבר נפרדו וכעת מתקיים משפט לצורכי חלוקת רכוש. יתר על-כן החוק אינו מעניק לבני הזוג זכויות הורות מכל סוג שהן, מה שלא דומה בכלל לצורה של "איחוד אזרחי" וגם לא לחלק מן הצורות של "השותפויות המשפחתיות".

ככלל, ניתן לראות שלמדינות שבהן הומוסקסואליים ולסביות נהנו מהטבות משפטיות שהלכו והיטיבו עם השנים היה "קל" יותר להעביר רפורמות גדולות ומשמעותיות כמו נישואים חד-מיניים בשנים מאוחרות יותר. כך למשל, הולנד, שהספיקה להכיר אף היא כמו דנמרק ב-1989, באיחוד אזרחי, היתה הראשונה ממדינות העולם להכיר בנישואים חד-מיניים ב-2001. דוגמא נוספת היא ספרד ששניים מתוך ארבעה-עשר המחוזות שלה, קטלוניה ב-1998 וארגון ב-1999 אימצו את מודל "השותפות המשפחתית" בעוד שבשנת 2005 נישואים חד-מיניים אושרו במדינה כולה¹⁴. הונגריה שקבעה בשנת 1995 את "חוק הידועים בציבור", אישרה ב-2009 "איחוד אזרחי" של זוגות חד-מיניים במדינה.

מקודשת, או שלא

בישראל כידוע, נישואים נערכים על ידי רשויות הדת כחלק מהסכם הסטטוס-קוו עם החרדים. כך שגם מזוגות הטרוסקסואלים נשללת הזכות להינשא בנישואים אזרחיים כמקובל בעולם כבר מהמאה ה-17. היעדר נישואים אזרחיים במדינה פוגע גם בזכות למימוש אהבתם של בני דתות ועדות שונות, פסולי חיתון למיניהם ו"חסרי דת". לבני זוג מאותו מין בישראל עומדות שתי אפשרויות: האחת תהיה להירשם כ"ידועים בציבור" והשנייה היא להינשא בחו"ל בנישואים אזרחיים, לחזור ארצה ולהירשם בתעודת הזהות כ"נשואים" אך לא לכל דבר ועניין כפי שכבר ציינו (להלן; נישואים חד-מיניים אזרחיים). האבסורד הוא שבמידה ואלה ירצו להתגרש, יהיה עליהם לפנות לבין הדין הרבני.

עם זאת, חשוב לזכור שההכרה ב"מגורים משותפים ללא נישואים" (מה שבישראל זכה לשם "ידועים בציבור") עשוי להיות שלב אחד בדרך לחקיקה של נישואים חד-מיניים, כשם שקרה במספר מדינות בעולם, כך שיש למה לקוות. יו"ר השדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם בכנסת, ח"כ ניצן הורוביץ (מר"צ), הגיש בכנסת הקודמת שלוש פעמים הצעות חוק להנהגת נישואים אזרחיים בישראל, אך הממשלה התנגדה להן ובלמה אותן בשלב מוקדם¹⁵. לפני הבחירות לכנסת ה-19, המפלגות שהביאו תמיכה בנישואים חד-מיניים או ב"איחוד אזרחי" בין זוגות חד-מיניים הן: יש עתיד, העבודה, התנועה, מר"צ וחד"ש.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, רוב הציבור היהודי תומך בנישואי גייז. על-פי סקר שנערך בעבור עמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון) בחודש אוקטובר 2009 ובביצוע מכון סמית, 53% מהציבור בישראל תומכים במתן אפשרות לזוגות מאותו המין להינשא¹⁶. עוד עולה מהסקר, כי 74% מהחילונים תומכים בנישואי גייז לעומת זאת 47% מקרב העולים. בנוסף, 92% מהציבור החילוני ו-95% מהעולים סבורים שיש לבטל את המונופול האורתודוקסי על הנישואים¹⁶. באמריקה, לעומת זאת, מסקר שערכה רשת סי-אן-אן באפריל 2013, עולה כ-58% מהאמריקאים תומכים בנישואים חד-מיניים לעומת 41% לפני עשור. בקרב צעירים עד גילאי 25 שיעור התמיכה מגיע לכ-85%. ההשפעה של היכרות אישית עם הומוסקסואל או לסבית על התמיכה בנישואיהם ברורה בעליל: 57% מהאמריקאים הודו שיש להם קרוב משפחה או חבר שהוא גיי לעומת 41% שהודו בכך לפני כעשור.

בתוך כל זה, חשוב להשמיע גם את טענותיהם של המתנגדים להכרה בנישואים חד-מיניים. יש הטוענים כי מטרתו היחידה של מוסד הנישואים היא ליצור תנאים אידיאליים לצורך הבאת ילדים לעולם ומכיוון שזוגות חד-מיניים אינם יכולים להביא ילדים לעולם בכוחות עצמם, הרי שיש בנישואים אלה משום עיוות של מטרתו המקורית של מוסד הנישואים.

גם בקרב הקהילה הגאה ברחבי העולם נשמעות טענות נגד המאבק על נישואי בני זוג מאותו המין. בישראל ראייה זו לא זכתה לביטוי של ממש בשיח הציבורי וגם לא באמצעי התקשורת, אולם היא קיימת. ביקורת זו כוללת התנגדות לאימוצו של מודל הנישואין מתוך תפיסתו כמודל דכאני ושמרני ששימש באופן היסטורי ועודו משמש, לדיכוי נשים ולהכפפתן לקבוצת הגברים, בפרט בישראל, כאן מוסד הנישואין הוא מפלה ודכאני במיוחד. ראייה זו דוחה את האפשרות כי כניסת בנות זוג מאותו המין למוסד הנישואין תביא לשינוי באופיו¹⁷. המאבק למען הכרה בנישואין בין בני אותו מין גם מחזק את התפישה שלפיה בידי המדינה הפררוגטיבה להחליט אלו מערכות יחסים ראויות ל"הכרה" ואלו אינן ראויות לה. המדינה מבקשת לעשות "נורמליזציה" לאותן קבוצות, מעין "מיינסטרימינג" של בני הקבוצה ובנותיה. זאת, במקום להיאבק דווקא על הפקעת שאלת ה"הכרה" במערכות יחסים מידי המדינה.

המסקנה של המאמר היא שלאור המצב הקיים ועל-מנת להביא לידי זוגות חד-מיניים את מירב הזכויות האפשרויות, אין ברירה אלא להכיר בזכותם להינשא. גם אם המודלים האלטרנטיביים היו מקנים את אותן ההטבות והחובות הנובעות ממוסד הנישואין, הרי שמבחינה הצהרתית, הם עדיין היו מהווים הסדרים "נפרדים אך שווים" למוסד הנישואין. כשם שהשחורים בארצות הברית נסעו ברכבות בקרונות זהים אך מופרדים מאלו של הלבנים וכשם שלמדו בבתי ספר זהים אך מופרדים. ובכן, הסדרים אלו מותירים את קבוצת ההומוסקסואלים והלסביות בעמדת נחיתות, בבחינת אזרחים סוג ב'. יש בהם כדי להנציח סטריאוטיפים ודעות קדומות והם מגלמים תפישה של מערכות היחסים החד-מיניות כפחותות ערך בהשוואה לקשרי הזוגיות ההטרוסקסואלית בהם ניתן החופש לזוגות לבחור האם להינשא. היש דבר טבעי יותר מילד שרואה שכשם שהוריו נשואים, כך גם זוגות חד-מיניים רבים מסביבו? או מילד שנולד לזוג כזה וזה נראה לו דבר טבעי וברור מאליו?.

כולי תקווה שישראל תבין שכדי לחולל פה שוויון אמיתי בין זוגות הטרוסקסואלים לזוגות הומוסקסואלים בפרט ובין הקהילה הלהט"בית לאחיה בכלל, על-ישראל לאמץ כשאר מדינות העולם המפותחות הכרה בנישואים חד-מיניים.

1. "חופש בחירה בנישואין וגירושין" מתוך אתר הבית של חה"כ ניצן הורוביץ.

http://nitzan.org.il/?p=419

2. The Universal Declaration of Human Rights"- the UN website."

http://www.un.org/en/documents/udhr/index.shtml

3. "הלבטים המיניים של בית המשפט העליון" חמי שלו, כתבת "הארץ" בניו יורק, 29.03.2013.

http://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.1979885

4. ערך; "נישואים חד-מיניים" מתוך אתר ויקיפדיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D

5. ערך; "הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית" מתוך אתר ויקיפדיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%95%22%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%AA

6. ערך; "להט"ב ואיסלאם" מתוך אתר ויקיפדיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%94%D7%98%22%D7%91

7. "ברוכים הבאים לביירות, הבירה ההומו-לסבית של העולם הערבי"- פורסם בעיתון "הארץ", נכתב במקור ע"י פטריק הילי, כתבת של ה-"ניו יורק טיימס" בביירות 02.10.2009.

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1283268#Scene_1

8. ערך; "אל תשאל, אל תספר" מתוך אתר ויקיפדיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/אל_תשאל,_אל_תספר#.D7.9E.D7.97.D7.90.D7.94_.D7.95.D7.90.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.91.D7.99.D7.96.D7.9D

9. "הארווי מילק- חלוץ המאבק לזכויות ההומואים והלסביות" יותם פלדמן ל"הארץ" 06.03.2009.

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1249129

10. "נישואין בין בני זוג מאותו המין והכשל שבאלטרנטיבות לרגולציה משפטית של זוגיות חד-מינית" יובל מרין לכתב העת של בית הספר למשפטים במכללה למינהל "המשפט" כרך ז' מרץ 2000.

http://www2.colman.ac.il/law/hamishpat/12/yuva_marin_20.pdf

11. ערך; "נישואים אזרחיים" מתוך אתר ויקיפדיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D

12. ערך; "נישואים חד-מיניים בישראל" מתוך אתר ויקיפדיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

13. ערך "איחוד אזרחי" מתוך אתר ויקיפדיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99

14. "11 countries where gay marriage is legal", "THE WEEK" magazine 23.04.2013 by Ketih Wagstaff.

http://theweek.com/article/index/242703/11-countries-where-gay-marriage-is-legal

15. "14 מדינות אישרו נישואים חד-מיניים, בישראל החוק נדחה פעם אחר פעם" אילן ליאור ל"הארץ" 24.04.2013.

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2002473

16. "רוב הציבור היהודי תומך בנישואי גייז", מתוך אתר עמותת "חדו"ש" 20/10/2009.